RSS

ההודעות בלוג '2013' ספטמבר '

ייחודו של יום - דבר יום ביומו - 7

כ"ט אלול

בריאת עופות ודגים  

ביום זה נבראו עופות ודגים. (בינה לעתים אלול עמוד קי"ז)

מיתת חנניה הנביא

ביום זה מת חנניה הנביא שקר, בילקוט ירמיה סוף רמז ש"ח, והובא בארוכה לקמן באחד דתשרי, (בינה לעתים אלול עמ' קי"ז).

תרומת הלשכה 

ביום זה תרומת הלשכה (וגורן מעשר בהמה) לרבי אליעזר ורבי שמעון בפרוס החג, שקלים פרק ג' משנה א' (יעב"ץ). (בינה לעתים אלול עמוד קי"ז).

 

א' בתשרי

יום בריאת אדם הראשון

ביום זה נברא האדם הראשון [וגם נפטר בו ביום], (בינה לעתים תשרי עמוד ה)

בו הקריב קין

ביום זה הקריב קין את קרבנו. בזוהר חדש ומדרש הנעלם פרשת בראשית על הפסוק, ואל קין ואל מנחתו לא שעה, א"ר יהודא למה נפלו פניו, על שלא נתקבלה מנחתו. תנא א"ר יהודא אותו היום ראש השנה היה, יום שדין כל הנשמות היו עוברין לפניו (מובא בס' זכר דוד מאמר ג' סוף פרק ס"ב). (בינה לעתים תשרי עמוד ו')

הסתלקות חנוך

ביום זה נידון חנוך ולקח אותו אלקים. איתא בב"ר פרשה כ"ה, ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים, א"ר איבו בראש השנה דנו בשעה שהוא דן כל באי עולם. ובפירוש רש"י על המדרש שם, דכתיב כי לקח אותו אלקים, זה יום שהוא דן בו את הבריות, ועיים בידי משה שם. (בינה לעתים תשרי עמ' ז)

לידת שרה ופטירתה

ביום זה (א' תתקנ"ח) נולדה שרה אמנו ע"ה, ובו ביום (ב' פ"ו) נפטרה בת קכ"ז שנה. (בינה לעתים תשרי עמ' ז')

ברכת יצחק ליעקב

ביום זה בירך יצחק ליעקב בהביאו המטעמים, כך הוא בביאור הגר"א בסי' תקפ"ג על ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש, וז"ל תפוח ע"ש ופריו מתוק לחכי, וכמ"ש כריח שדה ומתרגמינן חקל תפוחים, "והי' בראש השנה כידוע". הנה בילקוט תולדות רמז קי"ד מביא מפרקי דרבי אליעזר שזה הי' בליל פסח, וכן הוא ברש"י תולדות פרק כ"ז פסוק ט'. אמנם כדברי הגר"א ז"ל כן איתא בזוהר המובא בסידור היעב"ץ, (בינה לעתים – תשרי עמוד ט')

יציאת יוסף מבית האסורים

בו יצא יוסף מבית האסורים, כך הוא בראש השנה דף י' ע"ב, ובדף י"א סוף ע"א, מנלן דכתיב "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל הוא, וגומר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים, ומובא ג"כ בילקוט ואר רמז קע"ז, (בינה לעתים תשרי עמ' ט'.)

 יום לידת פרעה

בו היה יום לידת פרעה, שהרי ביום זה השיב שר המשקים, ואחר שנתיים ימים חלם פרעה ב' החלומות, ואמר שר המשקים את חטאי וגו' (בינה לעתים תשרי עמוד ט')

התראת פרעה

בו באו משה ואהרן עם התראה ראשונה לפרעה, (בינה לעתים תשרי עמוד י').

בטלה עבודה מאבותינו במצרים

בו בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בראש השנה דף י"א כתיב הכא והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם הסירותי מסבל שכמו (ביוסף כתיב, בתר עדות ביהוסף רש"י) ובילקוט וארא קע"ז וילקוט בא רמז ר"י.

בספר שכחת הלקט שבסוף ספר ילקוט ראובני בערך גאולה בהגה אות ז' כותב, נראה לי טעם הגון שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, והוא כי בראש השנה התחילה מכת כינים, אשר עליה אמרו החרטומים אצבע אלקים הוא והודו שהוא מהקב"ה, ולכן מאז והלאה לא שעבדו את ישראל, (בינה לעתים תשרי עמוד י')  

מכת דם

בו היה מכת דם במצרים. (בינה לעתים תשרי עמוד י').

בו הביאה אביגיל המנחה לדוד

בשמואל א' פרק כ"ה פסוק ח', בשלוח דוד לנבל כה אמר שאל נא את עבדיך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב באנו. ברש"י ערב ראש השנה היה וצריכין אנו לסעודת יו"ט. ובילקוט סי' קל"ד, ויהי כעשרת הימים, תלה לו הקב"ה ז' ימי אבלו של צדיק ועוד ג' ימים, ועשרה ימים אלו עשרת ימי תשובה, ועיין בירושלמי ביכורים (ומזה הביא הגהות מיימוניות פרק א' מהלכות שופר ראיה לאכול בראש השנה, עיין בסימן תקצ"ז, ובשו"ת יודה יעלה או"ח סי' קס"ג ד"ה הנה, (וראה להלן אות א' תרצ"ט). גם מהרי"ל בה' ראש השנה בדרוש על דברים מתוקים דנוהגים לאכול בליל ראש השנה, עיין סימן תקפ"ג, מביא ראיה מזה וכך לשונו, ומהר"י סג"ל דרש דטעמא כתוב בתורה וגו' שנוי בנביאים דכתיב על יו"ט באנו, ואמרו רז"ל דהוה ראש השנה, וסמיך ליה דהביאה לדוד דבלים וצימוקים,שהם מיני מתיקה, (בינה לעתים תשרי עמ' י')

סעודת אלישע אצל השונמית

בו אכל אלישע הנביא אצל השונמית במלכים ב' פרק ד' פסוק ח', ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם. ובט"ז או"ח סימן תקצ"ז ס"ק א' כך לשונו, לענ"ד להכריע דאי אפשר לומר מצוה להתענות, דמצינו גבי אלישע שאכל אצל השונמית, ואותו היום ראש השנה הי', כדאיתא במדרש ויהי היום ויעבור אלישע אצל שונם אותו היום ראש השנה הי', ובהג' ה"ה מהר"ץ שפיץ ז"ל נדפס על הגליון דחה זאת, דזה נדרש דהיה ראש השנה כן הוא בזוהר שלח על ויהי היום ויבוא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה. אמנם בברכי יוסף משיב דברי הט"ז, דבזוהר פ' פנחס דף רל"א בפירושא אתמר התם דכל ויהי היום גם את הראשון גם את השני ראש השנה, עיי"ש. אלא דשדא גם הוא נרגא על דברת הט"ז, דאלישע בכוונתו באכילה בונה בשמים ומתקן עשר ידות משאר חסידים בתענית עכ"ד, (בינה לעתים תשרי עמ' י"ב)

פקידת השונמית

בו נפקדה השונמית, בזוהר הק' פרשת שלח ומובא בכלי יקר למר"ש לאניידו במלכים שם, שזה היה בראש השנה, ששאלה היש לדבר לך אל המלך גו', ויאמר גחזי אבל בין אין לה, אמר אלישע הא וודאי שעתא קיימא ויומא גרים. ובעשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סוס"י ל"ב כך לשונו, ובזוהר אמרו שהשונמית גם היא נפקדה בראש השנה, ובנה היה חבקוק ולפי שלא נפקדה אלא ע"י מעשה שכבדה את אלישע ביותר, והיא לא היתה עקרה אלא גדולה במעשיה וגדולה ויצירה וראשונה, כאשר חכמים יגידו, ועכשיו אשה זקן, ולא הוזכרה בגמרא בהדי הנך, ע"כ ל"ק. (בינה לעתים תשרי עמ' י"ב).

קריאת התורה ע"י עזרא

בו קרא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמוע ביום א' לחודש השביעי. ברש"י שם, הוא יום של ראש השנה. ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים גו' ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו גו' בפרי חדש סוף סימן תקפ"א, אני נוהג לשלוח מנות לעניים בערב ראש השנה, כדכתיב לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, וכתיב וילכו כל העם לאכול ולשתות ושלוח מנות. (בינה לעתים תשרי עמ' י"ג).

קריאת התורה ע"י עזרא

בו קרא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמוע ביום א' לחודש השביעי. ברש"י שם, הוא יום של ראש השנה, ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים גו' ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו גו'. בפרי חדש סוף סימן תקפ"א, אני נוהג לשלוח מנות לעניים בערב ראש השנה, כדכתיב לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, וכתיב וילכו כל העם לאכול ולשתות ושלוח מנות. (בינה לעתים תשרי עמ' י"ג)

הקרבת קרבנות ע"י שבי בבל

בו החלו גולי בבל ע"י עזרא להעלות עולות, בעזרא פרק ג' פסוק ו', מיום א' לחודש השביעי החלו לעלות עולות לה' וגו' ברש"י ביום א' בתשרי התחילו להקריב קרבנות. (בינה לעתים תשרי עמ' י"ג)

גדולי הפייטנים שנסתלקו ביום זה

ביום זה ד' אלפים תרמ"ז נסתלק לגנזי מרומים הפייטן רבי שפטיה (בן רבי אמתי) בעל פזמון הסליחה "ישראל נושע בה'" ("בעל הרחמים" בגימטריא "שפטיה" עם הכולל)

ביום זה ד' אלפים תשע"ב נפטר על קידוש השם רבנו אגמון ממגנצא הי"ד מחבר הפיוט הנורא "ונתנה תוקף", ע"י זה שרצה ההגמון להעבירו על דעת קונו ונשתהה מלהשיבו בסירוב, כמובא באור זרוע. (בינה לעתים תשרי עמ' י"ד)

הגאון המלבי"ם

ביום זה ה' אלפים תר"מ נסתלק לגנזי מרומים הגאון מורינו הרב מאיר לייבוש (בן רבי יחיאל מיכל) המלבי"ם זצ"ל. להגאון מלבי"ם ז"ל לזאת דברו עליו החסידים, באשר היה תלמיד העטרת צבי על הזוהר הק' ולמד אצלו איזה חדשים נסתר, והגאון העטרת צבי התנה עמו שאם יראה אצלו דבר תמוה על ישאל אותו למה עושה ככה, כי אם ישאלהו יסלקוהו מללמוד עמו, ואמר איזה חדשים ראה שהעט"צ לומד בתנועה ועושה תנועות משונות עם ידיו, ולא יכול המלבי"ם להתאפק, ושאלו אם כי אצטרך להפרד יגיד לו רבו מה זאת, והשיבו שבזה הראה לאנשי כפר הסמוך לשם אשר בער בם תבערה פתאום שיצילו עצמם. (בינה לעתים תשרי עמוד ט"ו)    

 

              

 

ייחודו של יום - דבר יום ביומו - 6

כ"ח אלול

בריאת המאורות

ביום זה ברא ה' שני המאורות, המאור הגדול לממשלת  היום והמאור הקטון לממשלת הלילה.

בפרקי דרבי אליעזר פ"ח, בעשרים ושמונה באלול נבראו חמה ולבנה למנין שהוא שנים וחדשים וימים ולילות שעות וקצים ותקופות ומחזורות, ועיבורין הי' לפני הקב"ה והי' מעבר את השנה, ואח"כ מסרן בגן עדן, שנאמר זה ספר תולדות אדם מנין עולם לכל תולדות בני אדם. (בינה לעתים עמוד קט"ז).(בינה לעתים  אלול עמוד קט"ז).

נפילת שאול עם בניו

ביום זה (שנת ב' אלפים תתפ"ב) ד' חדשים אחר פטירת שמואל מתו שאול ושלושת בניו בגלבוע. (סוף שמואל א' וראה ילק"ש רמז קל"ט). (בינה לעתים-אלול עמוד קט"ז).

פרישה לש"ץ

כתב בשל"ה הש"ץ והתוקע צריכין להפריש עצמן ג' ימים קודם ר"ה מכל דבר המביא לידי טומאת קרי, וילמדו הכוונות [התפלות והתקיעות וספרי מוסר המעוררים לב אדם לירא מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו לשפוט הארץ. וכל אדם יסדר לעצמו התפלות והפיוטים וילמוד הפי' שיהיה שגור בפיו בראש השנה, גם ילמוד לבניו הקטנים סדר התפילות שלא יצטרך להפסיק בר"ה להראותם הסדר] (יעב"ץ) (בינה לעתים – אלול עמוד קי"ז)