עמא דבר - הפתגם היומי 6

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

מקור

כאשר אנו מבחינים באדם הנכשל בדיבור או במעשה, עלינו להימנע

מלמהר ולדון אותו לכף חובה עד שנעמוד באותו מצב ונעבור את הניסיון

בהצלחה. עד אז, אין לנו הזכות לדון את זולתנו.

הסבר

בפרקי אבות (ב, ד): הלל אומר אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך

עד יום מותך ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו ואל תאמר דבר

שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא

לא תפנה. ומבאר רבינו עובדיה מברטנורא: אם ראית חברך שבא לידי

נסיון ונכשל, אל תדינהו לחובה עד שתגיע לידי נסיון כמותו ותנצל.

בספר לקוטי מהר"ן (תנינא א, יד) כותב רבי נחמן מברסלב, שצדקה עשה

הקדוש ברוך הוא עם ישראל שקבע את יום הדין של ראש השנה דוקא

ביום זה שהוא ראש חודש, כי ביום זה הקדוש ברוך הוא בעצמו מבקש

כפרה כביכול, כמו שאמרו בגמרא בשבועות (ט, א) שהקב"ה אומר:

"הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח", ובני ישראל מביאים משום כך

קרבן מוסף של ראש חודש. ולכן אין אנו מתביישים ביום זה לבקש כפרה

ממנו יתברך על כל עוונותינו, מאחר שהוא עצמו מבקש כביכול כפרה

לעצמו. וזה בבחינת "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".